TSK · 1 דִּבְרֵי הַיָּמִים 22:9

כִּי ׀ יִמְלְאוּ יָמֶיךָ וְשָׁכַבְתָּ אֶת־אֲבֹתֶיךָ וַהֲקִימֹתִי אֶת־זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֲשֶׁר יֵצֵא מִמֵּעֶיךָ וַהֲכִינֹתִי אֶת־מַמְלַכְתֹּו׃

וַיֹּאמֶר אַתְּ יָדַעַתְּ כִּי־לִי הָיְתָה הַמְּלוּכָה וְעָלַי שָׂמוּ כָל־יִשְׂרָאֵל פְּנֵיהֶם לִמְלֹךְ וַתִּסֹּב הַמְּלוּכָה וַתְּהִי לְאָחִי כִּי מֵיְהוָה הָיְתָה לֹּו׃

בָּרוּךְ יְהוָה אֲשֶׁר נָתַן מְנוּחָה לְעַמֹּו יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אֲשֶׁר דִּבֵּר לֹא־נָפַל דָּבָר אֶחָד מִכֹּל דְּבָרֹו הַטֹּוב אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד מֹשֶׁה עַבְדֹּו׃

וּמִכָּל־בָּנַי כִּי רַבִּים בָּנִים נָתַן לִי יְהוָה וַיִּבְחַר בִּשְׁלֹמֹה בְנִי לָשֶׁבֶת עַל־כִּסֵּא מַלְכוּת יְהוָה עַל־יִשְׂרָאֵל׃

וְהוּא יַשְׁקִט ׀ וּמִי יַרְשִׁעַ וְיַסְתֵּר פָּנִים וּמִי יְשׁוּרֶנּוּ וְעַל־גֹּוי וְעַל־אָדָם יָחַד׃

יִפְרַח־בְּיָמָיו צַדִּיק וְרֹב לֹום עַד־בְּלִי יָרֵחַ׃

יְהוָה תִּשְׁפֹּת שָׁלֹום לָנוּ כִּי גַּם כָּל־מַעֲשֵׂינוּ פָּעַלְתָּ לָּנוּ׃

בֹּורֵא [נוּב כ] (נִיב ק) שְׂפָתָיִם שָׁלֹום ׀ שָׁלֹום לָרָחֹוק וְלַקָּרֹוב אָמַר יְהוָה וּרְפָאתִיו׃

גָּדֹול יִהְיֶה כְּבֹוד הַבַּיִת הַזֶּה הָאַחֲרֹון מִן־הָרִאשֹׁון אָמַר יְהוָה צְבָאֹות וּבַמָּקֹום הַזֶּה אֶתֵּן שָׁלֹום נְאֻם יְהוָה צְבָאֹות׃ פ