TSK · 2 מְלָכִים 11:18

וְנִתַּצְתֶּם אֶת־מִזְבּחֹתָם וְשִׁבַּרְתֶּם אֶת־מַצֵּבֹתָם וַאֲשֵׁרֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ וּפְסִילֵי אֱלֹהֵיהֶם תְּגַדֵּעוּן וְאִבַּדְתֶּם אֶת־שְׁמָם מִן־הַמָּקֹום הַהוּא׃

וְהַנָּבִיא הַהוּא אֹו חֹלֵם הַחֲלֹום הַהוּא יוּמָת כִּי דִבֶּר־סָרָה עַל־יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם הַמֹּוצִיא אֶתְכֶם ׀ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וְהַפֹּדְךָ מִבֵּית עֲבָדִים לְהַדִּיחֲךָ מִן־הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בָּהּ וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ׃

כִּי הָרֹג תַּהַרְגֶנּוּ יָדְךָ תִּהְיֶה־בֹּו בָרִאשֹׁונָה לַהֲמִיתֹו וְיַד כָּל־הָעָם בָּאַחֲרֹנָה׃

וַיֹּאמֶר אֶל־בִּדְקַר [שְׁלֹשָׁה כ] (שָׁלִשֹׁו ק) א הַשְׁלִכֵהוּ בְּחֶלְקַת שְׂדֵה נָבֹות הַיִּזְרְעֵאלִי כִּי־זְכֹר אֲנִי וָאַתָּה אֵת רֹכְבִים צְמָדִים אַחֲרֵי אַחְאָב אָבִיו וַיהוָה נָשָׂא עָלָיו אֶת־הַמַּשָּׂא הַזֶּה׃

וַיֹּצִאוּ אֶת־מַצְּבֹות בֵּית־הַבַּעַל וַיִּשְׂרְפוּהָ׃

הוּא ׀ הֵסִיר אֶת־הַבָּמֹות וְשִׁבַּר אֶת־הַמַּצֵּבֹת וְכָרַת אֶת־הָאֲשֵׁרָה וְכִתַּת נְחַשׁ הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר־עָשָׂה מֹשֶׁה כִּי עַד־הַיָּמִים הָהֵמָּה הָיוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל מְקַטְּרִים לֹו וַיִּקְרָא־לֹו נְחֻשְׁתָּן׃

וְטִמֵּא אֶת־הַתֹּפֶת אֲשֶׁר בְּגֵי [בְנֵי־ כ] (בֶן־הִנֹּם ק) לְבִלְתִּי לְהַעֲבִיר אִישׁ אֶת־בְּנֹו וְאֶת־בִּתֹּו בָּאֵשׁ לַמֹּלֶךְ׃

וַיִּזְבַּח אֶת־כָּל־כֹּהֲנֵי הַבָּמֹות אֲשֶׁר־שָׁם עַל־הַמִּזְבְּחֹות וַיִּשְׂרֹף אֶת־עַצְמֹות אָדָם עֲלֵיהֶם וַיָּשָׁב יְרוּשָׁלִָם׃

וַיָּבֹאוּ כָל־הָעָם בֵּית־הַבַּעַל וַיִּתְּצֻהוּ וְאֶת־מִזְבְּחֹתָיו וְאֶת־צְלָמָיו שִׁבֵּרוּ וְאֵת מַתָּן כֹּהֵן הַבַּעַל הָרְגוּ לִפְנֵי הַמִּזְבְּחֹות׃

וַיְנַתֵּץ אֶת־הַמִּזְבְּחֹות וְאֶת־הָאֲשֵׁרִים וְהַפְּסִלִים כִּתַּת לְהֵדַק וְכָל־הַחַמָּנִים גִּדַּע בְּכָל־אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וַיָּשָׁב לִירוּשָׁלִָם׃ ס

וְהָיָה בַיֹּום הַהוּא נְאֻם ׀ יְהוָה צְבָאֹות אַכְרִית אֶת־שְׁמֹות הָעֲצַבִּים מִן־הָאָרֶץ וְלֹא יִזָּכְרוּ עֹוד וְגַם אֶת־הַנְּבִיאִים וְאֶת־רוּחַ הַטֻּמְאָה אַעֲבִיר מִן־הָאָרֶץ׃