TSK · יְשַׁעְיָהוּ 7:2

וַתִּשָּׂא כָּל־הָעֵדָה וַיִּתְּנוּ אֶת־קֹולָם וַיִּבְכּוּ הָעָם בַּלַּיְלָה הַהוּא׃

וְנֶאְמַן בֵּיתְךָ וּמַמְלַכְתְּךָ עַד־עֹולָם לְפָנֶיךָ כִּסְאֲךָ יִהְיֶה נָכֹון עַד־עֹולָם׃

וַיַּרְא כָּל־יִשְׂרָאֵל כִּי לֹא־שָׁמַע הַמֶּלֶךְ אֲלֵיהֶם וַיָּשִׁבוּ הָעָם אֶת־הַמֶּלֶךְ דָּבָר ׀ לֵאמֹר מַה־לָּנוּ חֵלֶק בְּדָוִד וְלֹא־נַחֲלָה בְּבֶן־יִשַׁי לְאֹהָלֶיךָ יִשְׂרָאֵל עַתָּה רְאֵה בֵיתְךָ דָּוִד וַיֵּלֶךְ יִשְׂרָאֵל לְאֹהָלָיו׃

וַאדֹנָי הִשְׁמִיעַ ׀ אֶת־מַחֲנֵה אֲרָם קֹול רֶכֶב קֹול סוּס קֹול חַיִל גָּדֹול וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל־אָחִיו הִנֵּה שָׂכַר־עָלֵינוּ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֶת־מַלְכֵי הַחִתִּים וְאֶת־מַלְכֵי מִצְרַיִם לָבֹוא עָלֵינוּ׃

וַיָּקֻמוּ אֲנָשִׁים מֵרָאשֵׁי בְנֵי־אֶפְרַיִם עֲזַרְיָהוּ בֶן־יְהֹוחָנָן בֶּרֶכְיָהוּ בֶן־מְשִׁלֵּמֹות וִיחִזְקִיָּהוּ בֶּן־שַׁלֻּם וַעֲמָשָׂא בֶּן־חַדְלָי עַל־הַבָּאִים מִן־הַצָּבָא׃

לְדָוִד ׀ יְהוָה ׀ אֹורִי וְיִשְׁעִי מִמִּי אִירָא יְהוָה מָעֹוז־חַיַּי מִמִּי אֶפְחָד׃

נָסוּ וְאֵין־רֹדֵף רָשָׁע וְצַדִּיקִים כִּכְפִיר יִבְטָח׃

וַיֹּאמֶר שִׁמְעוּ־נָא בֵּית דָּוִד הַמְעַט מִכֶּם הַלְאֹות אֲנָשִׁים כִּי תַלְאוּ גַּם אֶת־אֱלֹהָי׃

לֹא־תֹאמְרוּן קֶשֶׁר לְכֹל אֲשֶׁר־יֹאמַר הָעָם הַזֶּה קָשֶׁר וְאֶת־מֹורָאֹו לֹא־תִירְאוּ וְלֹא תַעֲרִיצוּ׃

וְסָרָה קִנְאַת אֶפְרַיִם וְצֹרְרֵי יְהוּדָה יִכָּרֵתוּ אֶפְרַיִם לֹא־יְקַנֵּא אֶת־יְהוּדָה וִיהוּדָה לֹא־יָצֹר אֶת־אֶפְרָיִם׃

וְיֹשְׁבֵיהֶן קִצְרֵי־יָד חַתּוּ וָבֹשׁוּ הָיוּ עֵשֶׂב שָׂדֶה וִירַק דֶּשֶׁא חֲצִיר גַּגֹּות וּשְׁדֵמָה לִפְנֵי קָמָה׃

בֵּית דָּוִד כֹּה אָמַר יְהוָה דִּינוּ לַבֹּקֶר מִשְׁפָּט וְהַצִּילוּ גָזוּל מִיַּד עֹושֵׁק פֶּן־תֵּצֵא כָאֵשׁ חֲמָתִי וּבָעֲרָה וְאֵין מְכַבֶּה מִפְּנֵי רֹעַ [מַעַלְלֵיהֶם כ] (מַעַלְלֵיכֶם׃ ק)

סְבָבֻנִי בְכַחַשׁ אֶפְרַיִם וּבְמִרְמָה בֵּית יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה עֹד רָד עִם־אֵל וְעִם־קְדֹושִׁים נֶאֱמָן׃