TSK · מַלְאָכִי 2:4

וַאֲנִי הִנֵּה לָקַחְתִּי אֶת־הַלְוִיִּם מִתֹּוךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תַּחַת כָּל־בְּכֹור פֶּטֶר רֶחֶם מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהָיוּ לִי הַלְוִיִּם׃

וְגַם אֶת־אַחֶיךָ מַטֵּה לֵוִי שֵׁבֶט אָבִיךָ הַקְרֵב אִתָּךְ וְיִלָּווּ עָלֶיךָ וִישָׁרְתוּךָ וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ לִפְנֵי אֹהֶל הָעֵדֻת׃

וַיֹּאמֶר מִיכָיְהוּ הִנְּךָ רֹאֶה בַּיֹּום הַהוּא אֲשֶׁר תָּבֹא חֶדֶר בְּחֶדֶר לְהֵחָבֵה׃

לָכֵן נְאֻם הָאָדֹון יְהוָה צְבָאֹות אֲבִיר יִשְׂרָאֵל הֹוי אֶנָּחֵם מִצָּרַי וְאִנָּקְמָה מֵאֹויְבָי׃

לָכֵן בְּזֹאת יְכֻפַּר עֲוֹן־יַעֲקֹב וְזֶה כָּל־פְּרִי הָסִר חַטָּאתֹו בְּשׂוּמֹו ׀ כָּל־אַבְנֵי מִזְבֵּחַ כְּאַבְנֵי־גִר מְנֻפָּצֹות לֹא־יָקֻמוּ אֲשֵׁרִים וְחַמָּנִים׃

וּבָרֹותִי מִכֶּם הַמֹּרְדִים וְהַפֹּושְׁעִים בִּי מֵאֶרֶץ מְגוּרֵיהֶם אֹוצִיא אֹותָם וְאֶל־אַדְמַת יִשְׂרָאֵל לֹא יָבֹוא וִידַעְתֶּם כִּי־אֲנִי יְהוָה׃

וְהִתְגַּדִּלְתִּי וְהִתְקַדִּשְׁתִּי וְנֹודַעְתִּי לְעֵינֵי גֹּויִם רַבִּים וְיָדְעוּ כִּי־אֲנִי יְהוָה׃ ס

כֹּה־אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה כָּל־בֶּן־נֵכָר עֶרֶל לֵב וְעֶרֶל בָּשָׂר לֹא יָבֹוא אֶל־מִקְדָּשִׁי לְכָל־בֶּן־נֵכָר אֲשֶׁר בְּתֹוךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׃