TSK · נחמיה 10:29

וִהְיִיתֶם לִי קְדֹשִׁים כִּי קָדֹושׁ אֲנִי יְהוָה וָאַבְדִּל אֶתְכֶם מִן־הָעַמִּים לִהְיֹות לִי׃

וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשֹׂות כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם אֶתְכֶם לֹא תָסֻרוּ יָמִין וּשְׂמֹאל׃

לְמַעַן הָקִים־אֹתְךָ הַיֹּום ׀ לֹו לְעָם וְהוּא יִהְיֶה־לְּךָ לֵאלֹהִים כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר־לָךְ וְכַאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב׃

וְיֵהוּא לֹא שָׁמַר לָלֶכֶת בְּתֹורַת־יְהוָה אֱלֹהֵי־יִשְׂרָאֵל בְּכָל־לְבָבֹו לֹא סָר מֵעַל חַטֹּאות יָרָבְעָם אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת־יִשְׂרָאֵל׃

וְהַיֹּושְׁבִים הָרִאשֹׁנִים אֲשֶׁר בַּאֲחֻזָּתָם בְּעָרֵיהֶם יִשְׂרָאֵל הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם וְהַנְּתִינִים׃

וְכֹל אֲשֶׁר לֹא־יִדְרֹשׁ לַיהוָה אֱלֹהֵי־יִשְׂרָאֵל יוּמָת לְמִן־קָטֹן וְעַד־גָּדֹול לְמֵאִישׁ וְעַד־אִשָּׁה׃

וַיֹּאמְרוּ נָשִׁיב וּמֵהֶם לֹא נְבַקֵּשׁ כֵּן נַעֲשֶׂה כַּאֲשֶׁר אַתָּה אֹומֵר וָאֶקְרָא אֶת־הַכֹּהֲנִים וָאַשְׁבִּיעֵם לַעֲשֹׂות כַּדָּבָר הַזֶּה׃

וַיָּבִיא עֶזְרָא הַכֹּהֵן אֶת־הַתֹּורָה לִפְנֵי הַקָּהָל מֵאִישׁ וְעַד־אִשָּׁה וְכֹל מֵבִין לִשְׁמֹעַ בְּיֹום אֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי׃

וַיִּבָּדְלוּ זֶרַע יִשְׂרָאֵל מִכֹּל בְּנֵי נֵכָר וַיַּעַמְדוּ וַיִּתְוַדּוּ עַל־חַטֹּאתֵיהֶם וַעֲוֹנֹות אֲבֹתֵיהֶם׃

לַמְנַצֵּחַ עַל־הַגִּתִּית מִזְמֹור לְדָוִד׃

בַּעֲבוּר ׀ יִשְׁמְרוּ חֻקָּיו וְתֹורֹתָיו יִנְצֹרוּ הַלְלוּ־יָהּ׃

כִּי יְרַחֵם יְהוָה אֶת־יַעֲקֹב וּבָחַר עֹוד בְּיִשְׂרָאֵל וְהִנִּיחָם עַל־אַדְמָתָם וְנִלְוָה הַגֵּר עֲלֵיהֶם וְנִסְפְּחוּ עַל־בֵּית יַעֲקֹב׃

וְאֶת־רוּחִי אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם וְעָשִׂיתִי אֵת אֲשֶׁר־בְּחֻקַּי תֵּלֵכוּ וּמִשְׁפָּטַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם׃