TSK · תְהִלִּים 145:11

וַאֲנִי נָסַכְתִּי מַלְכִּי עַל־צִיֹּון הַר־קָדְשִׁי׃

לִשְׁלֹמֹה ׀ אֱ‍לֹהִים מִשְׁפָּטֶיךָ לְמֶלֶךְ תֵּן וְצִדְקָתְךָ לְבֶן־מֶלֶךְ׃

אִמְרוּ בַגֹּויִם ׀ יְהוָה מָלָךְ אַף־תִּכֹּון תֵּבֵל בַּל־תִּמֹּוט יָדִין עַמִּים בְּמֵישָׁרִים׃

[לְמַרְבֵּה כ] (לְמַרְבֵּה ק) הַמִּשְׂרָה וּלְשָׁלֹום אֵין־קֵץ עַל־כִּסֵּא דָוִד וְעַל־מַמְלַכְתֹּו לְהָכִין אֹתָהּ וּלְסַעֲדָהּ בְּמִשְׁפָּט וּבִצְדָקָה מֵעַתָּה וְעַד־עֹולָם קִנְאַת יְהוָה צְבָאֹות תַּעֲשֶׂה־זֹּאת׃ ס

וְהָיָה בַּיֹּום הַהוּא שֹׁרֶשׁ יִשַׁי אֲשֶׁר עֹמֵד לְנֵס עַמִּים אֵלָיו גֹּויִם יִדְרֹשׁוּ וְהָיְתָה מְנֻחָתֹו כָּבֹוד׃ פ

כִּי אִם־שָׁם אַדִּיר יְהוָה לָנוּ מְקֹום־נְהָרִים יְאֹרִים רַחֲבֵי יָדָיִם בַּל־תֵּלֶךְ בֹּו אֳנִי־שַׁיִט וְצִי אַדִּיר לֹא יַעַבְרֶנּוּ׃

גִּילִי מְאֹד בַּת־צִיֹּון הָרִיעִי בַּת יְרוּשָׁלִַם הִנֵּה מַלְכֵּךְ יָבֹוא לָךְ צַדִּיק וְנֹושָׁע הוּא עָנִי וְרֹכֵב עַל־חֲמֹור וְעַל־עַיִר בֶּן־אֲתֹנֹות׃