תפילות לפי שעות

הקדמה של כל שעה

בשם האב והבן ורוח הקודש

האל האחד, אמן.

אדון, רחם. אדון, רחם. אדון, ברך. אמן.

הכבוד לאב ולבן ולרוח הקודש, כעת ולעולם ועד ולעולמי העולמים, אמן.

אבינו שבשמים

אלוהים, עשה אותנו ראויים לומר בהודיה:

אבינו שבשמים.

יתקדש שמך.

תבוא מלכותך.

ייעשה רצונך, כפי שבשמים כן גם בארץ.

את לחם חוקנו תן לנו היום.

וסלח לנו על חובותינו כאשר גם אנחנו סולחים לחייבינו.

ואל תביאנו לידי ניסיון.

אלא הצילנו מן הרע.

במשיח ישוע אדוננו, כי לך המלוכה והגבורה והתפארת לעולמי עולמים. אמן.

תפילת ההודיה

נודה לעושה הטובות, האל הרחום, אב אדוננו ואלוהינו ומושיענו ישוע המשיח, כי כסה עלינו ועזרנו, ושמרנו, וקיבלנו אליו, וריחם עלינו, וחיזקנו, והביאנו עד השעה הזאת. גם עתה נבקש אותו שישמרנו ביום הקדוש הזה ובכל ימי חיינו בשלום גמור. הכל־יכול, אדון אלוהינו.

אדון אלוהים הכל־יכול, אב אדוננו ואלוהינו ומושיענו ישוע המשיח, אנו מודים לך בכל עת, ועל כל דבר, ובכל מצב, כי כסית עלינו, ועזרתנו, ושמרתנו, וקיבלתנו אליך, וריחמת עלינו, וחיזקתנו, והבאתנו עד השעה הזאת.

על כן אנו מבקשים ומתפללים מטובך, הוֹ אוהב האדם, הענק לנו להשלים את היום הקדוש הזה ואת כל ימי חיינו בשלום, עם יראתך. כל קנאה, וכל ניסיון, וכל מעשה השטן ועצת בני האדם הרשעים, וקימת האויבים הנסתרים והגלויים, הסר מעלינו ומעל כל עמך, ומעל מקום קדשך הזה. ואת הטובות והמועילות הענק לנו. כי אתה הוא שנתת לנו סמכות לדרוך על נחשים ועקרבים ועל כל גבורת האויב. ואל תביאנו לידי ניסיון, כי אם הצילנו מן הרשע.

בחסד וברחמים ובאהבת האדם אשר לבנך היחיד, אדוננו ואלוהינו ומושיענו ישוע המשיח. אשר דרכו לך נאה הכבוד והיקר והעוז וההשתחוויה, עמו ועם רוחך הקדוש המחיה, השווה לך, כעת ולעולם ועד ולעולמי העולמים, אמן.

מזמור 50

מִזְמֹור לְאָסָף אֵל ׀ אֱ‍לֹהִים יְהוָה דִּבֶּר וַיִּקְרָא־אָרֶץ מִמִּזְרַחשֶׁ־מֶשׁ עַד־מְבֹאֹו׃

מִצִּיֹּון מִכְלַל־יֹפִי אֱלֹהִים הֹופִיעַ׃

יָבֹא אֱלֹהֵינוּ וְאַל־יֶחֱרַשׁ אֵשׁ־לְפָנָיו תֹּאכֵל וּסְבִיבָיו נִשְׂעֲרָה מְאֹד׃

יִקְרָא אֶל־הַשָּׁמַיִם מֵעָל וְאֶל־הָאָרֶץ לָדִין עַמֹּו׃

אִסְפוּ־לִי חֲסִידָי כֹּרְתֵי בְרִיתִי עֲלֵי־זָבַח׃

וַיַּגִּידוּ שָׁמַיִם צִדְקֹו כִּי־אֱלֹהִים ׀ שֹׁפֵט הוּא סֶלָה׃

שִׁמְעָה עַמִּי ׀ וַאֲדַבֵּרָה יִשְׂרָאֵל וְאָעִידָה בָּךְ אֱלֹהִים אֱלֹהֶיךָ אָנֹכִי׃

לֹא עַל־זְבָחֶיךָ אֹוכִיחֶךָ וְעֹולֹתֶיךָ לְנֶגְדִּי תָמִיד׃

לֹא־אֶקַּח מִבֵּיתְךָ פָר מִמִּכְלְאֹתֶיךָ עַתּוּדִים׃

כִּי־לִי כָל־חַיְתֹו־יָעַר בְּהֵמֹות בְּהַרְרֵי־אָלֶף׃

יָדַעְתִּי כָּל־עֹוף הָרִים וְזִיז דַי עִמָּדִי׃

אִם־אֶרְעַב לֹא־אֹמַר לָךְ כִּי־לִי תֵבֵל וּמְלֹאָהּ׃

הַאֹוכַל בְּשַׂר אַבִּירִים וְדַם עַתּוּדִים אֶשְׁתֶּה׃

זְבַח לֵאלֹהִים תֹּודָה וְשַׁלֵּם לְעֶלְיֹון נְדָרֶיךָ׃

וּקְרָאֵנִי בְּיֹום צָרָה אֲחַלֶּצְךָ וּתְכַבְּדֵנִי׃

וְלָרָשָׁע ׀ אָמַר אֱלֹהִים מַה־לְּךָ לְסַפֵּר חֻקָּי וַתִּשָּׂא בְרִיתִי עֲלֵי־פִיךָ׃

וְאַתָּה שָׂנֵאתָ מוּסָר וַתַּשְׁלֵךְ דְּבָרַי אַחֲרֶיךָ׃

אִם־רָאִיתָ גַנָּב וַתִּרֶץ עִמֹּו וְעִם מְנָאֲפִים חֶלְקֶךָ׃

פִּיךָ שָׁלַחְתָּ בְרָעָה וּלְשֹׁונְךָ תַּצְמִיד מִרְמָה׃

תֵּשֵׁב בְּאָחִיךָ תְדַבֵּר בְּבֶן־אִמְּךָ תִּתֶּן־דֹּפִי׃

אֵלֶּה עָשִׂיתָ ׀ וְהֶחֱרַשְׁתִּי דִּמִּיתָ הֱיֹות־אֶהְיֶה כָמֹוךָ אֹוכִיחֲךָ וְאֶעֶרְכָה לְעֵינֶיךָ׃

בִּינוּ־נָא זֹאת שֹׁכְחֵי אֱלֹוהַּ פֶּן־אֶטְרֹף וְאֵין מַצִּיל׃

זֹבֵחַ תֹּודָה יְכַבְּדָנְנִי וְשָׂם דֶּרֶךְ אַרְאֶנּוּ בְּיֵשַׁע אֱלֹהִים׃

תחילת התפילה

תשובת השכיבה של היום המבורך אני מגיש אותה למלך המשיח ואלוהי, ומבקש ממנו שיסלח לי את חטאיי.

מזמור 129

שִׁיר הַמַּעֲלֹות רַבַּת צְרָרוּנִי מִנְּעוּרַי יֹאמַר־נָא יִשְׂרָאֵל׃

רַבַּת צְרָרוּנִי מִנְּעוּרָי גַּם לֹא־יָכְלוּ לִי׃

עַל־גַּבִּי חָרְשׁוּ חֹרְשִׁים הֶאֱרִיכוּ [לְמַעֲנֹותָם כ] (לְמַעֲנִיתָם׃ ק)

יְהוָה צַדִּיק קִצֵּץ עֲבֹות רְשָׁעִים׃

יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחֹור כֹּל שֹׂנְאֵי צִיֹּון׃

יִהְיוּ כַּחֲצִיר גַּגֹּות שֶׁקַּדְמַת שָׁלַף יָבֵשׁ׃

שֶׁלֹּא מִלֵּא כַפֹּו קֹוצֵר וְחִצְנֹו מְעַמֵּר׃

וְלֹא אָמְרוּ ׀ הָעֹבְרִים בִּרְכַּת־יְהוָה אֲלֵיכֶם בֵּרַכְנוּ אֶתְכֶם בְּשֵׁם יְהוָה׃

מזמור 130

שִׁיר הַמַּעֲלֹות מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ יְהוָה׃

אֲדֹנָי שִׁמְעָה בְקֹולִי תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ קַשֻּׁבֹות לְקֹול תַּחֲנוּנָי׃

אִם־עֲוֹנֹות תִּשְׁמָר־יָהּ אֲדֹנָי מִי יַעֲמֹד׃

כִּי־עִמְּךָ הַסְּלִיחָה לְמַעַן תִּוָּרֵא׃

קִוִּיתִי יְהוָה קִוְּתָה נַפְשִׁי וְלִדְבָרֹו הֹוחָלְתִּי׃

נַפְשִׁי לַאדֹנָי מִשֹּׁמְרִים לַבֹּקֶר שֹׁמְרִים לַבֹּקֶר׃

יַחֵל יִשְׂרָאֵל אֶל־יְהוָה כִּי־עִם־יְהוָה הַחֶסֶד וְהַרְבֵּה עִמֹּו פְדוּת׃

וְהוּא יִפְדֶּה אֶת־יִשְׂרָאֵל מִכֹּל עֲוֹנֹתָיו׃

מזמור 131

שִׁיר הַמַּעֲלֹות לְדָוִד יְהוָה ׀ לֹא־גָבַהּ לִבִּי וְלֹא־רָמוּ עֵינַי וְלֹא־הִלַּכְתִּי ׀ בִּגְדֹלֹות וּבְנִפְלָאֹות מִמֶּנִּי׃

אִם־לֹא שִׁוִּיתִי ׀ וְדֹומַמְתִּי נַפְשִׁי כְּגָמֻל עֲלֵי אִמֹּו כַּגָּמֻל עָלַי נַפְשִׁי׃

יַחֵל יִשְׂרָאֵל אֶל־יְהוָה מֵעַתָּה וְעַד־עֹולָם׃

מזמור 132

שִׁיר הַמַּעֲלֹות זְכֹור־יְהוָה לְדָוִד אֵת כָּל־עֻנֹּותֹו׃

אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַיהוָה נָדַר לַאֲבִיר יַעֲקֹב׃

אִם־אָבֹא בְּאֹהֶל בֵּיתִי אִם־אֶעֱלֶה עַל־עֶרֶשׂ יְצוּעָי׃

אִם־אֶתֵּן שְׁנַת לְעֵינָי לְעַפְעַפַּי תְּנוּמָה׃

עַד־אֶמְצָא מָקֹום לַיהוָה מִשְׁכָּנֹות לַאֲבִיר יַעֲקֹב׃

הִנֵּה־שְׁמַעֲנוּהָ בְאֶפְרָתָה מְצָאנוּהָ בִּשְׂדֵי־יָעַר׃

נָבֹואָה לְמִשְׁכְּנֹותָיו נִשְׁתַּחֲוֶה לַהֲדֹם רַגְלָיו׃

קוּמָה יְהוָה לִמְנוּחָתֶךָ אַתָּה וַאֲרֹון עֻזֶּךָ׃

כֹּהֲנֶיךָ יִלְבְּשׁוּ־צֶדֶק וַחֲסִידֶיךָ יְרַנֵּנוּ׃

בַּעֲבוּר דָּוִד עַבְדֶּךָ אַל־תָּשֵׁב פְּנֵי מְשִׁיחֶךָ׃

נִשְׁבַּע־יְהוָה ׀ לְדָוִד אֱמֶת לֹא־יָשׁוּב מִמֶּנָּה מִפְּרִי בִטְנְךָ אָשִׁית לְכִסֵּא־לָךְ׃

אִם־יִשְׁמְרוּ בָנֶיךָ ׀ בְּרִיתִי וְעֵדֹתִי זֹו אֲלַמְּדֵם גַּם־בְּנֵיהֶם עֲדֵי־עַד יֵשְׁבוּ לְכִסֵּא־לָךְ׃

כִּי־בָחַר יְהוָה בְּצִיֹּון אִוָּהּ לְמֹושָׁב לֹו׃

זֹאת־מְנוּחָתִי עֲדֵי־עַד פֹּה־אֵשֵׁב כִּי אִוִּתִיהָ׃

צֵידָהּ בָּרֵךְ אֲבָרֵךְ אֶבְיֹונֶיהָ אַשְׂבִּיעַ לָחֶם׃

וְכֹהֲנֶיהָ אַלְבִּישׁ יֶשַׁע וַחֲסִידֶיהָ רַנֵּן יְרַנֵּנוּ׃

שָׁם אַצְמִיחַ קֶרֶן לְדָוִד עָרַכְתִּי נֵר לִמְשִׁיחִי׃

אֹויְבָיו אַלְבִּישׁ בֹּשֶׁת וְעָלָיו יָצִיץ נִזְרֹו׃

מזמור 133

שִׁיר הַמַּעֲלֹות לְדָוִד הִנֵּה מַה־טֹּוב וּמַה־נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם־יָחַד׃

כַּשֶּׁמֶן הַטֹּוב ׀ עַל־הָרֹאשׁ יֹרֵד עַל־הַזָּקָן זְקַן־אַהֲרֹן יֹּרֵד עַל־פִּי מִדֹּותָיו׃

כְּטַל־חֶרְמֹון שֶׁיֹּרֵד עַל־הַרְרֵי צִיֹּון כִּי שָׁם ׀ צִוָּה יְהוָה אֶת־הַבְּרָכָה חַיִּים עַד־הָעֹולָם׃

מזמור 136

הֹודוּ לַיהוָה כִּי־טֹוב כִּי לְעֹולָם חַסְדֹּו׃

הֹודוּ לֵאלֹהֵי הָאֱלֹהִים כִּי לְעֹולָם חַסְדֹּו׃

הֹודוּ לַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים כִּי לְעֹלָם חַסְדֹּו׃

לְעֹשֵׂה נִפְלָאֹות גְּדֹלֹות לְבַדֹּו כִּי לְעֹולָם חַסְדֹּו׃

לְעֹשֵׂה הַשָּׁמַיִם בִּתְבוּנָה כִּי לְעֹולָם חַסְדֹּו׃

לְרֹקַע הָאָרֶץ עַל־הַמָּיִם כִּי לְעֹולָם חַסְדֹּו׃

לְעֹשֵׂה אֹורִים גְּדֹלִים כִּי לְעֹולָם חַסְדֹּו׃

אֶת־הַשֶּׁמֶשׁ לְמֶמְשֶׁלֶת בַּיֹּום כִּי לְעֹולָם חַסְדֹּו׃

אֶת־הַיָּרֵחַ וְכֹוכָבִים לְמֶמְשְׁלֹות בַּלָּיְלָה כִּי לְעֹולָם חַסְדֹּו׃

לְמַכֵּה מִצְרַיִם בִּבְכֹורֵיהֶם כִּי לְעֹולָם חַסְדֹּו׃

וַיֹּוצֵא יִשְׂרָאֵל מִתֹּוכָם כִּי לְעֹולָם חַסְדֹּו׃

בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹועַ נְטוּיָה כִּי לְעֹולָם חַסְדֹּו׃

לְגֹזֵר יַם־סוּף לִגְזָרִים כִּי לְעֹולָם חַסְדֹּו׃

וְהֶעֱבִיר יִשְׂרָאֵל בְּתֹוכֹו כִּי לְעֹולָם חַסְדֹּו׃

וְנִעֵר פַּרְעֹה וְחֵילֹו בְיַם־סוּף כִּי לְעֹולָם חַסְדֹּו׃

לְמֹולִיךְ עַמֹּו בַּמִּדְבָּר כִּי לְעֹולָם חַסְדֹּו׃

לְמַכֵּה מְלָכִים גְּדֹלִים כִּי לְעֹולָם חַסְדֹּו׃

וַיַּהֲרֹג מְלָכִים אַדִּירִים כִּי לְעֹולָם חַסְדֹּו׃

לְסִיחֹון מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי כִּי לְעֹולָם חַסְדֹּו׃

וּלְעֹוג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן כִּי לְעֹולָם חַסְדֹּו׃

וְנָתַן אַרְצָם לְנַחֲלָה כִּי לְעֹולָם חַסְדֹּו׃

נַחֲלָה לְיִשְׂרָאֵל עַבְדֹּו כִּי לְעֹולָם חַסְדֹּו׃

בְּשִׁפְלֵנוּ זָכַר לָנוּ כִּי לְעֹולָם חַסְדֹּו׃

וַיִּפְרְקֵנוּ מִצָּרֵינוּ כִּי לְעֹולָם חַסְדֹּו׃

נֹתֵן לֶחֶם לְכָל־בָּשָׂר כִּי לְעֹולָם חַסְדֹּו׃

הֹודוּ לְאֵל הַשָּׁמָיִם כִּי לְעֹולָם חַסְדֹּו׃

מזמור 137

עַל נַהֲרֹות ׀ בָּבֶל שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם־בָּכִינוּ בְּזָכְרֵנוּ אֶת־צִיֹּון׃

עַל־עֲרָבִים בְּתֹוכָהּ תָּלִינוּ כִּנֹּרֹותֵינוּ׃

כִּי שָׁם שְׁאֵלוּנוּ שֹׁובֵינוּ דִּבְרֵישִׁ־יר וְתֹולָלֵינוּ שִׂמְחָה שִׁירוּ לָנוּ מִשִּׁיר צִיֹּון׃

אֵיךְ נָשִׁיר אֶת־שִׁיר־יְהוָה עַל אַדְמַת נֵכָר׃

אִם־אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלִָם תִּשְׁכַּח יְמִינִי׃

תִּדְבַּק־לְשֹׁונִי ׀ לְחִכִּי אִם־לֹא אֶזְכְּרֵכִי אִם־לֹא אַעֲלֶה אֶת־יְרוּשָׁלִַם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי׃

זְכֹר יְהוָה ׀ לִבְנֵי אֱדֹום אֵת יֹום יְרוּשָׁלִָם הָאֹמְרִים עָרוּ ׀ עָרוּ עַד הַיְסֹוד בָּהּ׃

בַּת־בָּבֶל הַשְּׁדוּדָה אַשְׁרֵי שֶׁיְשַׁלֶּם־לָךְ אֶת־גְּמוּלֵךְ שֶׁגָּמַלְתְּ לָנוּ׃

אַשְׁרֵי ׀ שֶׁיֹּאחֵז וְנִפֵּץ אֶת־עֹלָלַיִךְ אֶל־הַסָּלַע׃

מזמור 140

לַמְנַצֵּחַ מִזְמֹור לְדָוִד׃

חַלְּצֵנִי יְהוָה מֵאָדָם רָע מֵאִישׁ חֲמָסִים תִּנְצְרֵנִי׃

אֲשֶׁר חָשְׁבוּ רָעֹות בְּלֵב כָּל־יֹום יָגוּרוּ מִלְחָמֹות׃

שָׁנֲנוּ לְשֹׁונָם כְּמֹו־נָחָשׁ חֲמַת עַכְשׁוּב תַּחַת שְׂפָתֵימֹו סֶלָה׃

שָׁמְרֵנִי יְהוָה ׀ מִידֵי רָשָׁע מֵאִישׁ חֲמָסִים תִּנְצְרֵנִי אֲשֶׁר חָשְׁבוּ לִדְחֹות פְּעָמָי׃

טָמְנוּ־גֵאִים ׀ פַּח לִי וַחֲבָלִים פָּרְשׂוּ רֶשֶׁת לְיַד־מַעְגָּל מֹקְשִׁים שָׁתוּ־לִי סֶלָה׃

אָמַרְתִּי לַיהוָה אֵלִי אָתָּה הַאֲזִינָה יְהוָה קֹול תַּחֲנוּנָי׃

יְהֹוִה אֲדֹנָי עֹז יְשׁוּעָתִי סַכֹּתָה לְרֹאשִׁי בְּיֹום נָשֶׁק׃

אַל־תִּתֵּן יְהוָה מַאֲוַיֵּי רָשָׁע זְמָמֹו אַל־תָּפֵק יָרוּמוּ סֶלָה׃

רֹאשׁ מְסִבָּי עֲמַל שְׂפָתֵימֹו [יְכַסּוּמֹו כ] (יְכַסֵּמֹו ׃ ק)

[יָמִיטוּ כ] (יִמֹּוטוּ ק) עֲלֵיהֶם גֶּחָלִים בָּאֵשׁ יַפִּלֵם בְּמַהֲמֹרֹות בַּל־יָקוּמוּ׃

אִישׁ לָשֹׁון בַּל־יִכֹּון בָּאָרֶץ אִישׁ־חָמָס רָע יְצוּדֶנּוּ לְמַדְחֵפֹת׃

[יָדַעְתָּ כ] (יָדַעְתִּי ק) כִּי־יַעֲשֶׂה יְהוָה דִּין עָנִי מִשְׁפַּט אֶבְיֹנִים׃

אַךְ צַדִּיקִים יֹודוּ לִשְׁמֶךָ יֵשְׁבוּ יְשָׁרִים אֶת־פָּנֶיךָ׃

מזמור 141

מִזְמֹור לְדָוִד יְהוָה קְרָאתִיךָ חוּשָׁה לִּי הַאֲזִינָה קֹולִי בְּקָרְאִי־לָךְ׃

תִּכֹּון תְּפִלָּתִי קְטֹרֶת לְפָנֶיךָ מַשְׂאַת כַּפַּי מִנְחַת־עָרֶב׃

שִׁיתָה יְהוָה שָׁמְרָה לְפִי נִצְּרָה עַל־דַּל שְׂפָתָי׃

אַל־תַּט־לִבִּי לְדָבָר ׀ רָע לְהִתְעֹולֵל עֲלִלֹות ׀ בְּרֶשַׁע אֶת־אִישִׁים פֹּעֲלֵי־אָוֶן וּבַל־אֶלְחַם בְּמַנְעַמֵּיהֶם׃

יֶהֶלְמֵנִי־צַדִּיק ׀ חֶסֶד וְיֹוכִיחֵנִי שֶׁמֶן רֹאשׁ אַל־יָנִי רֹאשִׁי כִּי־עֹוד וּתְפִלָּתִי בְּרָעֹותֵיהֶם׃

נִשְׁמְטוּ בִידֵי־סֶלַע שֹׁפְטֵיהֶם וְשָׁמְעוּ אֲמָרַי כִּי נָעֵמוּ׃

כְּמֹו פֹלֵחַ וּבֹקֵעַ בָּאָרֶץ נִפְזְרוּ עֲצָמֵינוּ לְפִי שְׁאֹול׃

כִּי אֵלֶיךָ ׀ יְהוִה אֲדֹנָי עֵינָי בְּכָה חָסִיתִי אַל־תְּעַר נַפְשִׁי׃

שָׁמְרֵנִי מִידֵי פַח יָקְשׁוּ לִי וּמֹקְשֹׁות פֹּעֲלֵי אָוֶן׃

יִפְּלוּ בְמַכְמֹרָיו רְשָׁעִים יַחַד אָנֹכִי עַד־אֶעֱבֹור׃

מזמור 145

תְּהִלָּה לְדָוִד אֲרֹומִמְךָ אֱלֹוהַי הַמֶּלֶךְ וַאֲבָרֲכָה מְךָ לְעֹולָם וָעֶד׃

בְּכָל־יֹום אֲבָרֲכֶךָּ וַאֲהַלְלָה מְךָ לְעֹולָם וָעֶד׃

גָּדֹול יְהוָה וּמְהֻלָּל מְאֹד וְלִגְדֻלָּתֹו אֵין חֵקֶר׃

דֹּור לְדֹור יְשַׁבַּח מַעֲשֶׂיךָ וּגְבוּרֹתֶיךָ יַגִּידוּ׃

הֲדַר כְּבֹוד הֹודֶךָ וְדִבְרֵי נִפְלְאֹותֶיךָ אָשִׂיחָה׃

וֶעֱזוּז נֹורְאֹתֶיךָ יֹאמֵרוּ [וּגְדוּלֹּתֶיךָ כ] (וּגְדוּלָּתְךָ ק) אֲסַפְּרֶנָּה׃

זֵכֶר רַב־טוּבְךָ יַבִּיעוּ וְצִדְקָתְךָ יְרַנֵּנוּ׃

חַנּוּן וְרַחוּם יְהוָה אֶרֶךְ אַפַּיִם וּגְדָל־חָסֶד׃

טֹוב־יְהוָה לַכֹּל וְרַחֲמָיו עַל־כָּל־מַעֲשָׂיו׃

יֹודוּךָ יְהוָה כָּל־מַעֲשֶׂיךָ וַחֲסִידֶיךָ יְבָרֲכוּכָה׃

כְּבֹוד מַלְכוּתְךָ יֹאמֵרוּ וּגְבוּרָתְךָ יְדַבֵּרוּ׃

לְהֹודִיעַ ׀ לִבְנֵי הָאָדָם גְּבוּרֹתָיו וּכְבֹוד הֲדַר מַלְכוּתֹו׃

מַלְכוּתְךָ מַלְכוּת כָּל־עֹלָמִים וּמֶמְשֶׁלְתְּךָ בְּכָל־דֹּור וָדֹור׃

סֹומֵךְ יְהוָה לְכָל־הַנֹּפְלִים וְזֹוקֵף לְכָל־הַכְּפוּפִים׃

עֵינֵי־כֹל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ וְאַתָּה נֹותֵן־לָהֶם אֶת־אָכְלָם בְּעִתֹּו׃

פֹּותֵחַ אֶת־יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל־חַי רָצֹון׃

צַדִּיק יְהוָה בְּכָל־דְּרָכָיו וְחָסִיד בְּכָל־מַעֲשָׂיו׃

קָרֹוב יְהוָה לְכָל־קֹרְאָיו לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת׃

רְצֹון־יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה וְאֶת־שַׁוְעָתָם יִשְׁמַע וְיֹושִׁיעֵם׃

שֹׁומֵר יְהוָה אֶת־כָּל־אֹהֲבָיו וְאֵת כָּל־הָרְשָׁעִים יַשְׁמִיד׃

תְּהִלַּת יְהוָה יְדַבֶּר־פִּי וִיבָרֵךְ כָּל־בָּשָׂר שֵׁם קָדְשֹׁו לְעֹולָם וָעֶד׃

מזמור 146

הַלְלוּ־יָהּ הַלְלִי נַפְשִׁי אֶת־יְהוָה׃

אֲהַלְלָה יְהוָה בְּחַיָּי אֲזַמְּרָה לֵאלֹהַי בְּעֹודִי׃

אַל־תִּבְטְחוּ בִנְדִיבִים בְּבֶן־אָדָם ׀ שֶׁאֵין לֹו תְשׁוּעָה׃

תֵּצֵא רוּחֹו יָשֻׁב לְאַדְמָתֹו בַּיֹּום הַהוּא אָבְדוּ עֶשְׁתֹּנֹתָיו׃

אַשְׁרֵי שֶׁאֵל יַעֲקֹב בְּעֶזְרֹו בְרֹו עַל־יְהוָה אֱלֹהָיו׃

עֹשֶׂה ׀ שָׁמַיִם וָאָרֶץ אֶת־הַיָּם וְאֶת־כָּל־אֲשֶׁר־בָּם הַשֹּׁמֵר אֱמֶת לְעֹולָם׃

עֹשֶׂה מִשְׁפָּט ׀ לָעֲשׁוּקִים נֹתֵן לֶחֶם לָרְעֵבִים יְהוָה מַתִּיר אֲסוּרִים׃

יְהוָה ׀ פֹּקֵחַ עִוְרִים יְהוָה זֹקֵף כְּפוּפִים יְהוָה אֹהֵב צַדִּיקִים׃

יְהוָה ׀ שֹׁמֵר אֶת־גֵּרִים יָתֹום וְאַלְמָנָה יְעֹודֵד וְדֶרֶךְ רְשָׁעִים יְעַוֵּת׃

יִמְלֹךְ יְהוָה ׀ לְעֹולָם אֱלֹהַיִךְ צִיֹּון לְדֹר וָדֹר הַלְלוּ־יָהּ׃

מזמור 147

הַלְלוּ יָהּ ׀ כִּי־טֹוב זַמְּרָה אֱלֹהֵינוּ כִּי־נָעִים נָאוָה תְהִלָּה׃

בֹּונֵה יְרוּשָׁלִַם יְהוָה נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס׃

הָרֹפֵא לִשְׁבוּרֵי לֵב וּמְחַבֵּשׁ לְעַצְּבֹותָם׃

מֹונֶה מִסְפָּר לַכֹּוכָבִים לְכֻלָּם שֵׁמֹות יִקְרָא׃

גָּדֹול אֲדֹונֵינוּ וְרַב־כֹּחַ לִתְבוּנָתֹו אֵין מִסְפָּר׃

מְעֹודֵד עֲנָוִים יְהוָה מַשְׁפִּיל רְשָׁעִים עֲדֵי־אָרֶץ׃

עֱנוּ לַיהוָה בְּתֹודָה זַמְּרוּ לֵאלֹהֵינוּ בְכִנֹּור׃

הַמְכַסֶּה שָׁמַיִם ׀ בְּעָבִים הַמֵּכִין לָאָרֶץ מָטָר הַמַּצְמִיחַ הָרִים חָצִיר׃

נֹותֵן לִבְהֵמָה לַחְמָהּ לִבְנֵי עֹרֵב אֲשֶׁר יִקְרָאוּ׃

לֹא בִגְבוּרַת הַסּוּס יֶחְפָּץ לֹא־בְשֹׁוקֵי הָאִישׁ יִרְצֶה׃

רֹוצֶה יְהוָה אֶת־יְרֵאָיו אֶת־הַמְיַחֲלִים לְחַסְדֹּו׃

שַׁבְּחִי יְרוּשָׁלִַם אֶת־יְהוָה הַלְלִי אֱלֹהַיִךְ צִיֹּון׃

כִּי־חִזַּק בְּרִיחֵי שְׁעָרָיִךְ בֵּרַךְ בָּנַיִךְ בְּקִרְבֵּךְ׃

הַשָּׂם־גְּבוּלֵךְ שָׁלֹום חֵלֶב חִטִּים יַשְׂבִּיעֵךְ׃

הַשֹּׁלֵחַ אִמְרָתֹו אָרֶץ עַד־מְהֵרָה יָרוּץ דְּבָרֹו׃

הַנֹּתֵן שֶׁלֶג כַּצָּמֶר כְּפֹור כָּאֵפֶר יְפַזֵּר׃

מַשְׁלִיךְ קַרְחֹו כְפִתִּים לִפְנֵי קָרָתֹו מִי יַעֲמֹד׃

יִשְׁלַח דְּבָרֹו וְיַמְסֵם יַשֵּׁב רוּחֹו יִזְּלוּ־מָיִם׃

מַגִּיד [דְּבָרֹו כ] (דְּבָרָיו ק) לְיַעֲקֹב חֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו לְיִשְׂרָאֵל׃

לֹא עָשָׂה כֵן ׀ לְכָל־גֹּוי וּמִשְׁפָּטִים בַּל־יְדָעוּם הַלְלוּ־יָהּ׃

הבשורה הקדושה על־פי לוקס (ב:25–32)

הבשורה הקדושה על־פי לוקס (ב:25–32) 1

הנה אני נכון לעמוד לפני הדיין הצדיק, נבהל ונרעד מרוב עוונותיי; כי החיים שנבלו בהוללות מזכים את הדין. אך שובי, נפשי, כל עוד את יושבת בארץ; כי עפר שבקבר איננו מהלל, ובמתים אין זוכר, ובשאול אין מודה. אלא קומי מִתַּנֻמַת העצלות והתחנני אל המושיע בתשובה לאמור: אלוהים, רחם עלי והושיעני. (Δόξα Πατρί καὶ Υἱῷ καὶ Ἁγίῳ Πνεύματι - הכבוד לאב ולבן ולרוח הקודש).

המְשָׁךְ

הכבוד לאב והבן ורוח הקודש).

הבשורה הקדושה על־פי לוקס (ב:25–32) 2

אילו היה החיים קבועים והעולם הזה נצחי — היה לך, נפשי, טענה ברורה; אך כאשר ייגלו מעשייך הרעים ורשעייך המכוערים לפני הדיין הצדיק, איזו תשובה תעני, ואת שרויה על משכב החטאים ומתעצלת בהכנעת הגוף? המשיח אלוהינו, מכסא משפטך הנורא אני נבעת; ממועצת דינך אני ירא; ומאור זיו אלוהותך אני נרתע — אני, האומלל והמְטֻמָּא, השוכב על יצועי ומתעצל בחיי. אבל אני נוטל לי דמות המוכס, מכה על חזי ואומר: אלוהים, סלח לי כי אני חוטא. (Καὶ νῦν καὶ ἀεὶ καὶ εἰς τοὺς αἰῶνας τῶν αἰώνων. Ἀμήν - עתה וכל עת ולעולמי עולמים. אמן).

הבשורה הקדושה על־פי לוקס (ב:25–32) 3

בתולה טהורה, פרשי במהירות את צל עזרתך על עבדך; הרחיקי מעלי את גלי המחשבות הרעות; העירי את נפשי החולה לתפילה ולשמירה, כי שקעה בתרדמה עמוקה. כי את אם יכולה, רחמנית, מסייעת; אם מקור החיים, מלכי ואלוהי — ישוע המשיח, תקוותי.

הואל נא, אדון

הואל נא, אדון, לשומרנו ביום הזה בלי חטא. ברוך אתה, אדון, אלוהי אבותינו, ומתגדל בברכה; ושמך הקדוש מלא כבוד לעולם. אמן. תהי רחמיך עלינו, אדון, כפי בטחוננו בך; כי עיני כל אליך מייחלות, כי אתה הנותן להם את אכלם בעתו. שמענו, אלוהינו מושיענו, תקוות כל קצות הארץ; ואתה, אדון, תשמרנו ותצילנו מן הדור הזה ועד עולם. אמן.

ברוך אתה, אדון, למדני חוקיך. ברוך אתה, אדון, הבינני משפטיך. ברוך אתה, אדון, האירה לי צדקתך. אדון, חסדך לעולם. מעשי ידיך, אדון, אל תמאס; כי היית לי מפלט מדור לדור.

אני ביקשתי את האדון ואמרתי: רחם עלי והושע את נפשי, כי חטאתי לך. אדון, אליך נמלטתי; הושיעני, ולמדני לעשות רצונך. כי אתה הוא אלוהיי, ואצלך מקור החיים, ובאורך, אדון, נראה אור. תבוא חסדך ליודעיך, וצדקתך לישרי־לב. לך נאה הברכה; לך יאה ההלל; לך ראוי התפארת — אב והבן ורוח הקודש — ההווה מאז־קדמת, ועתה ועד עולם. אמן. טוב להודות לאדון, ולזמר לשמך, עליון; להגיד בבקרים חסדך, ואמונתך בלילות.

הקדוש המשולש

קדוש אל, קדוש הגיבור, קדוש החי אשר איננו מת, אשר נולד מן הבתולה — רחם עלינו. קדוש אל, קדוש הגיבור, קדוש החי אשר איננו מת, אשר נצלב בעדנו — רחם עלינו. קדוש אל, קדוש הגיבור, קדוש החי אשר איננו מת, אשר קם מן המתים ועלה לשמים — רחם עלינו. הכבוד לאב ולבן ולרוח הקודש, כעת ולעולם ועד ולעולמי העולמים. אמן. שלישיה קדושה, רחמי־נא עלינו. שלישיה קדושה, רחמי־נא עלינו. שלישיה קדושה, רחמי־נא עלינו.

אדון, סלח לנו את חטאינו. אדון, סלח לנו את עוונותינו. אדון, סלח לנו את פשעינו. אדון, פקוד את חולי עמך; רפאם למען שמך הקדוש. אבותינו ואחינו אשר נרדמו — אדון, הנח לנפשותיהם. אתה אשר אין בך חטא — אדון, רחם עלינו. אתה אשר אין בך חטא — אדון, עזרנו וקבל את בקשותינו אליך. כי לך הם הכבוד והעוז והקדושה המשולשת. אדון, רחם. אדון, רחם. אדון, ברך. אמן.

ועשנו ראויים לומר בהודיה: אבינו שבשמים....

שלום לך

שלום לך. אנו מבקשים ממך, הוֹ קדושה מלאת־הכבוד, הבתולה בכל עת, אם האלוהים, אם המשיח; העלי את תפילותינו אל בנך האהוב כדי שיסלח לנו את חטאינו.

שלום לזו שילדה לנו את האור האמיתי, המשיח אלוהינו; הבתולה הקדושה, בקשי מן האדון בעדנו, שיעשה רחמים עם נפשותינו, ויסלח לנו את חטאינו.

הוי הבתולה מרים אם האלוהים, הקדושה, השפָּה הנאמנה למין האנושי, הִתחנני בעדנו לפני המשיח אשר ילדת, כדי שיחונן אותנו במחילת חטאינו.

שלום לך, הבתולה המלכה האמיתית; שלום לתפארת מיננו; ילדת לנו עמנואל. אנו מבקשים: זכרי אותנו, הוֹ שַׁפָּה נאמנה, לפני אדוננו ישוע המשיח, שיסלח לנו את חטאינו.

תחילת חוק האמונה

נרוממך, אם האור האמיתי, ונפאר אותך, הוֹ בתולה קדושה, אם האלוהים, כי ילדת לנו את מושיע העולם; הוא בא והושיע את נפשותינו.

הכבוד לך, אדוננו ומלכנו המשיח, תפארת השליחים, עטרת הקדושים המעונים, עלץ הצדיקים, יציבות הכנסיות, סליחת החטאים.

אנו מבשרים את השלישיה הקדושה, אלוהות אחת; אנו משתחווים לה ומפארים אותה. אדון, רחם. אדון, רחם. אדון, ברך. אמן.

חוק האמונה הקדוש האורתודוקסי

באמת אנו מאמינים באל אחד, אלוהים האב, הכל־יכול, בורא השמים והארץ, כל הנראה וכל הבלתי נראה.

ואדון אחד ישוע המשיח, בן אלוהים היחיד, הנולד מן האב לפני כל העולמים; אור מאור, אל אמת מאל אמת; נולד ולא נברא; בן־מהות עם האב; אשר בו נהיה הכל. אשר למעננו בני האדם ולמען ישועתנו ירד מן השמים, והתגלם מרוח הקודש וממרים הבתולה, ונהיה אדם. ונצלב בעדנו בימי פונטיוס פילטוס; וסבל ונקבר; וקם מן המתים ביום השלישי ככתוב; ועלה השמימה; ויושב לימין אביו; ושוב יבוא בכבוד לשפוט חיים ומתים, אשר למלכותו לא יהיה קץ.

אף ברוח הקודש, האדון המחיה, היוצא מן האב, אשר עמו יחד עם האב והבן משתחווים ומפארים; המדבר בנביאים.

ובכנסייה אחת, קדושה, כללית ושליחית.

ומודים אנו בטבילה אחת לסליחת החטאים.

ומצפים לתחיית המתים ולחיי העולם הבא. אמן.

Κύριε ἐλέησον קיריה אלֵיסון (אדון, רחם) 41 פעמים

קדוש קדוש קדוש

קדוש, קדוש, קדוש, אדון צבאות. השמים והארץ מלאים מכבודך ומהדרתך. רחם עלינו, אלוהים האב, הכל־יכול. הו שלישיה קדושה, רחמי־נא עלינו. אדון, אל הכוחות, היה עמנו, כי אין לנו עוזר בצרותינו ובמצוקותינו זולתך.

התר והעתק וסלח לנו, אלוהים, על רעותינו — אשר עשינו ברצון ואשר עשינו שלא ברצון, אשר עשינו בידיעה ואשר בלא ידיעה, הנסתרות והנגלות. אדון, סלח לנו אותן, למען שמך הקדוש אשר נקרא עלינו. כרחמיך, אדון, ולא כחטאינו.

ועשנו ראויים לומר בהודיה: אבינו שבשמים..

מחילה

אדון, כל אשר חטאנו לך ביום הזה — אם במעשה או בדיבור או במחשבה או בכל החושים — מחל וסלח לנו למען שמך הקדוש, כטוב ואוהב האדם. והענק לנו, אלוהים, לילה שלֵו; ובשֵׁנה הזאת — טהורה מכל דאגה. ושלח לנו מלאך שלום לשמרנו מכל רע, ומכל מכה, ומכל ניסיון האויב. בחסד וברחמים ובאהבת האדם אשר לבנך היחיד, אדוננו ואלוהינו ומושיענו ישוע המשיח. אשר על ידו לך נאה, עמו, הכבוד והיקר והעוז, עם רוח הקודש המחיה, השווה לך, כעת ולעולם ועד ולעולמי העולמים. אמן.

תחינה הנאמרת בסוף כל שעה

רחם עלינו, אלוהים, שוב רחם עלינו. אתה אשר בכל עת ובכל שעה, בשמים ובארץ, משתחווים לך ומפארים אותך — המשיח אלוהינו הטוב, ארך אפיים, רב־רחמים, רב־חנינה; האוהב את הצדיקים ומרחם על החוטאים, אשר אני הראשון בהם; אשר אינך חפץ במות החוטא כי אם שישוב ויחיה; הקורא את כולם לישועה למען ההבטחה בטובות המוחלות.

אדון, קבל מאתנו בשעה הזאת ובכל שעה את בקשותינו. הקל את חיינו, והדריכנו לעשות את מצוותיך. קדש את רוחנו. טהר את גופנו. הקם את מחשבותינו. טהר את כוונותינו. רפא את מחלותינו וסלח לנו את חטאינו. והצילנו מכל עצב רע ומכאוב לב. הקף אותנו במלאכיך הקדושים, למען נהיה במחניהם שמורים ומודרכים, עד נבוא לאחדות האמונה ולהכרת כבודך הבלתי נתפס והבלתי מוגבל, כי מבורך אתה לעולם. אמן.

האל, עשה אותנו ראויים לומר בהודיה: אבינו שבשמים...