TSK · מִשְׁלֵי 19:10

ותבא אביגיל אל נבל והנה לו משתה בביתו כמשתה המלך ולב נבל טוב עליו והוא שכר עד מאד ולא הגידה לו דבר קטן וגדול עד אור הבקר׃

ואנכי היום רך ומשוח מלך והאנשים האלה בני צרויה קשים ממני ישלם יהוה לעשה הרעה כרעתו׃

לא נאוה לנבל שפת יתר אף כי לנדיב שפת שקר׃

תחת שלוש רגזה ארץ ותחת ארבע לא תוכל שאת׃

יש רעה ראיתי תחת השמש כשגגה שיצא מלפני השליט׃

ונגש העם איש באיש ואיש ברעהו ירהבו הנער בזקן והנקלה בנכבד׃

ויקרא אדני יהוה צבאות ביום ההוא לבכי ולמספד ולקרחה ולחגר שק׃

¶ אל תשמח ישראל אל גיל כעמים כי זנית מעל אלהיך אהבת אתנן על כל גרנות דגן׃

איש עשיר היה והוא לבוש ארגמן ושש ויתעגג וישמח יום יום׃

התענו והתאבלו ובכו שחקכם יהפך לאבל ושמחתכם ליגון׃