TSK · 2 דִּבְרֵי הַיָּמִים 32:19

וַעֲבַדְתֶּם־שָׁם אֱלֹהִים מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם עֵץ וָאֶבֶן אֲשֶׁר לֹא־יִרְאוּן וְלֹא יִשְׁמְעוּן וְלֹא יֹאכְלוּן וְלֹא יְרִיחֻן׃

גַּם אֶת־הָאֲרִי גַּם־הַדֹּוב הִכָּה עַבְדֶּךָ וְהָיָה הַפְּלִשְׁתִּי הֶעָרֵל הַזֶּה כְּאַחַד מֵהֶם כִּי חֵרֵף מַעַרְכֹת אֱלֹהִים חַיִּים׃ ס

וְנָתְנוּ אֶת־אֱלֹהֵיהֶם בָּאֵשׁ כִּי לֹא אֱלֹהִים הֵמָּה כִּי אִם־מַעֲשֵׂה יְדֵי־אָדָם עֵץ וָאֶבֶן וַיְאַבְּדוּם׃

הֲלֹא תֵדְעוּ מֶה עָשִׂיתִי אֲנִי וַאֲבֹותַי לְכֹל עַמֵּי הָאֲרָצֹות הֲיָכֹול יָכְלוּ אֱלֹהֵי גֹּויֵ הָאֲרָצֹות לְהַצִּיל אֶת־אַרְצָם מִיָּדִי׃

עַל־מֶה ׀ נִאֵץ רָשָׁע ׀ אֱלֹהִים אָמַר בְּלִבֹּו לֹא תִּדְרֹשׁ׃

זְכָר־זֹאת אֹויֵב חֵרֵף ׀ יְהוָה וְעַם נָבָל נִאֲצוּ שְׁמֶךָ׃

וַיִּבְחַר אֶת־שֵׁבֶט יְהוּדָה אֶת־הַר צִיֹּון אֲשֶׁר אָהֵב׃

עֲ‍צַבֵּיהֶם כֶּסֶף וְזָהָב מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם׃

עֲצַבֵּי הַגֹּויִם כֶּסֶף וְזָהָב מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם׃

וַתִּמָּלֵא אַרְצֹו אֱלִילִים לְמַעֲשֵׂה יָדָיו יִשְׁתַּחֲווּ לַאֲשֶׁר עָשׂוּ אֶצְבְּעֹתָיו׃

וְנָתֹן אֶת־אֱלֹהֵיהֶם בָּאֵשׁ כִּי לֹא אֱלֹהִים הֵמָּה כִּי אִם־מַעֲשֵׂה יְדֵי־אָדָם עֵץ וָאֶבֶן וַיְאַבְּדוּם׃

וְדִבַּרְתִּי מִשְׁפָּטַי אֹותָם עַל כָּל־רָעָתָם אֲשֶׁר עֲזָבוּנִי וַיְקַטְּרוּ לֵאלֹהִים אֲחֵרִים וַיִּשְׁתַּחֲווּ לְמַעֲשֵׂי יְדֵיהֶם׃

כֶּסֶף מְרֻקָּע מִתַּרְשִׁישׁ יוּבָא וְזָהָב מֵאוּפָז מַעֲשֵׂה חָרָשׁ וִידֵי צֹורֵף תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן לְבוּשָׁם מַעֲשֵׂה חֲכָמִים כֻּלָּם׃

כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה יַעַן אֲמֹר מֹואָב וְשֵׂעִיר הִנֵּה כְּכָל־הַגֹּויִם בֵּית יְהוּדָה׃

זָנַח עֶגְלֵךְ שֹׁמְרֹון חָרָה אַפִּי בָּם עַד־מָתַי לֹא יוּכְלוּ נִקָּיֹן׃