TSK · תְהִלִּים 32:4

וַתִּכְבַּד יַד־יְהוָה אֶל־הָאַשְׁדֹּודִים וַיְשִׁמֵּם וַיַּךְ אֹתָם [בָּעֳפָלִים כ] (בַּטְּחֹרִים ק) אֶת־אַשְׁדֹּוד וְאֶת־גְּבוּלֶיהָ׃

וַיִּשְׁלְחוּ וַיַּאַסְפוּ אֶת־כָּל־סַרְנֵי פְלִשְׁתִּים וַיֹּאמְרוּ שַׁלְּחוּ אֶת־אֲרֹון אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְיָשֹׁב לִמְקֹמֹו וְלֹא־יָמִית אֹתִי וְאֶת־עַמִּי כִּי־הָיְתָה מְהוּמַת־מָוֶת בְּכָל־הָעִיר כָּבְדָה מְאֹד יַד הָאֱלֹהִים שָׁם׃

וְיֹוכַח לְגֶבֶר עִם־אֱלֹוהַּ וּבֶן־אָדָם לְרֵעֵהוּ׃

הִנֵּה אֵמָתִי לֹא תְבַעֲתֶךָּ וְאַכְפִּי עָלֶיךָ לֹא־יִכְבָּד׃

יְהוָה אַל־בְּקֶצְפְּךָ תֹוכִיחֵנִי וּבַחֲמָתְךָ תְיַסְּרֵנִי׃

נֶאֱלַמְתִּי לֹא אֶפְתַּח־פִּי כִּי אַתָּה עָשִׂיתָ׃

אַל־תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ ׀ מִמֶּנִּי בְּיֹום צַר לִי הַטֵּה־אֵלַי אָזְנֶךָ בְּיֹום אֶקְרָא מַהֵר עֲנֵנִי׃

עֹורֵנוּ כְּתַנּוּר נִכְמָרוּ מִפְּנֵי זַלְעֲפֹות רָעָב׃