TSK · דְּבָרִים 32:7

כִּי שְׁאַל־נָא לְיָמִים רִאשֹׁנִים אֲשֶׁר־הָיוּ לְפָנֶיךָ לְמִן־הַיֹּום אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים ׀ אָדָם עַל־הָאָרֶץ וּלְמִקְצֵה הַשָּׁמַיִם וְעַד־קְצֵה הַשָּׁמָיִם הֲנִהְיָה כַּדָּבָר הַגָּדֹול הַזֶּה אֹו הֲנִשְׁמַע כָּמֹהוּ׃

וַיֹּאמֶר אֵלָיו גִּדְעֹון בִּי אֲדֹנִי וְיֵשׁ יְהוָה עִמָּנוּ וְלָמָּה מְצָאַתְנוּ כָּל־זֹאת וְאַיֵּה כָל־נִפְלְאֹתָיו אֲשֶׁר סִפְּרוּ־לָנוּ אֲבֹותֵינוּ לֵאמֹר הֲלֹא מִמִּצְרַיִם הֶעֱלָנוּ יְהוָה וְעַתָּה נְטָשָׁנוּ יְהוָה וַיִּתְּנֵנוּ בְּכַף־מִדְיָן׃

אָמַר בְּלִבֹּו בַּל־אֶמֹּוט לְדֹר וָדֹר אֲשֶׁר לֹא־בְרָע׃

אֱלֹהִים ׀ בְּאָזְנֵינוּ שָׁמַעְנוּ אֲבֹותֵינוּ סִפְּרוּ־לָנוּ פֹּעַל פָּעַלְתָּ בִימֵיהֶם בִּימֵי קֶדֶם׃

חִשַּׁבְתִּי יָמִים מִקֶּדֶם נֹות עֹולָמִים׃

וָאֹמַר חַלֹּותִי הִיא נֹות יְמִין עֶלְיֹון׃

זָכַרְתִּי מִשְׁפָּטֶיךָ מֵעֹולָם ׀ יְהוָה וָאֶתְנֶחָם׃

וַיִּזְכֹּר יְמֵי־עֹולָם מֹשֶׁה עַמֹּו אַיֵּה ׀ הַמַּעֲלֵם מִיָּם אֵת רֹעֵי צֹאנֹו אַיֵּה הַשָּׂם בְּקִרְבֹּו אֶת־רוּחַ קָדְשֹׁו׃