TSK · יִרְמְיָהוּ 47:4

וּמִצְרַיִם יָלַד אֶת־לוּדִים וְאֶת־עֲנָמִים וְאֶת־לְהָבִים וְאֶת־נַפְתֻּחִים׃

וְהָעַוִּים הַיֹּשְׁבִים בַּחֲצֵרִים עַד־עַזָּה כַּפְתֹּרִים הַיֹּצְאִים מִכַּפְתֹּור הִשְׁמִידֻם וַיֵּשְׁבוּ תַחְתָּם׃

וְאֶת־פַּתְרֻסִים וְאֶת־כַּסְלֻחִים אֲשֶׁר יָצְאוּ מִשָּׁם פְּלִשְׁתִּים וְאֶת־כַּפְתֹּרִים׃ ס

אֲדֹנָי יִשְׂחַק־לֹו כִּי־רָאָה כִּי־יָבֹא יֹומֹו׃

וְאָמַר יֹשֵׁב הָאִי הַזֶּה בַּיֹּום הַהוּא הִנֵּה־כֹה מַבָּטֵנוּ אֲשֶׁר־נַסְנוּ שָׁם לְעֶזְרָה לְהִנָּצֵל מִפְּנֵי מֶלֶךְ אַשּׁוּר וְאֵיךְ נִמָּלֵט אֲנָחְנוּ׃ ס

וְנָפַל אַשּׁוּר בְּחֶרֶב לֹא־אִישׁ וְחֶרֶב לֹא־אָדָם תֹּאכֲלֶנּוּ וְנָס לֹו מִפְּנֵי־חֶרֶב וּבַחוּרָיו לָמַס יִהְיוּ׃

וְהַיֹּום הַהוּא לַאדֹנָי יְהוִה צְבָאֹות יֹום נְקָמָה לְהִנָּקֵם מִצָּרָיו וְאָכְלָה חֶרֶב וְשָׂבְעָה וְרָוְתָה מִדָּמָם כִּי זֶבַח לַאדֹנָי יְהוִה צְבָאֹות בְּאֶרֶץ צָפֹון אֶל־נְהַר־פְּרָת׃

בָּא הָעֵת הִגִּיעַ הַיֹּום הַקֹּונֶה אַל־יִשְׂמָח וְהַמֹּוכֵר אַל־יִתְאַבָּל כִּי חָרֹון אֶל־כָּל־הֲמֹונָהּ׃

לָכֵן כֹּה־אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה יַעַן הַזְכַּרְכֶם עֲוֹנְכֶם בְּהִגָּלֹות פִּשְׁעֵיכֶם לְהֵרָאֹות חַטֹּאותֵיכֶם בְּכֹל עֲלִילֹותֵיכֶם יַעַן הִזָּכֶרְכֶם בַּכַּף תִּתָּפֵשׂוּ׃ פ

וַיְהִי בְּעַשְׁתֵּי־עֶשְׂרֵה שָׁנָה בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הָיָה דְבַר־יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר׃

בָּאוּ ׀ יְמֵי הַפְּקֻדָּה בָּאוּ יְמֵי הַשִׁלֻּם יֵדְעוּ יִשְׂרָאֵל אֱוִיל הַנָּבִיא מְשֻׁגָּע אִישׁ הָרוּחַ עַל רֹב עֲוֹנְךָ וְרַבָּה מַשְׂטֵמָה׃

וְהִכְרַתִּי יֹושֵׁב מֵאַשְׁדֹּוד וְתֹומֵךְ שֵׁבֶט מֵאַשְׁקְלֹון וַהֲשִׁיבֹותִי יָדִי עַל־עֶקְרֹון וְאָבְדוּ שְׁאֵרִית פְּלִשְׁתִּים אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה׃ פ

וְגַם־חֲמָת תִּגְבָּל־בָּהּ צֹר וְצִידֹון כִּי חָכְמָה מְאֹד׃