TSK · זְכַרְיָה 2:4

מֵקִים דְּבַר עַבְדֹּו וַעֲצַת מַלְאָכָיו יַשְׁלִים הָאֹמֵר לִירוּשָׁלִַם תּוּשָׁב וּלְעָרֵי יְהוּדָה תִּבָּנֶינָה וְחָרְבֹותֶיהָ אֲקֹומֵם׃

[הֵן כ] (הִנֵּה ק) אָנֹכִי בָּרָאתִי חָרָשׁ נֹפֵחַ בְּאֵשׁ פֶּחָם וּמֹוצִיא כְלִי לְמַעֲשֵׂהוּ וְאָנֹכִי בָּרָאתִי מַשְׁחִית לְחַבֵּל׃

כֹּה ׀ אָמַר יְהוָה הִנְנִי־שָׁב שְׁבוּת אָהֳלֵי יַעֲקֹוב וּמִשְׁכְּנֹתָיו אֲרַחֵם וְנִבְנְתָה עִיר עַל־תִּלָּהּ וְאַרְמֹון עַל־מִשְׁפָּטֹו יֵשֵׁב׃

הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם־יְהוָה וְזָרַעְתִּי אֶת־בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאֶת־בֵּית יְהוּדָה זֶרַע אָדָם וְזֶרַע בְּהֵמָה׃

כֹּה ׀ אָמַר יְהוָה עֹוד יִשָּׁמַע בַּמָּקֹום־הַזֶּה אֲשֶׁר אַתֶּם אֹמְרִים חָרֵב הוּא מֵאֵין אָדָם וּמֵאֵין בְּהֵמָה בְּעָרֵי יְהוּדָה וּבְחֻצֹות יְרוּשָׁלִַם הַנְשַׁמֹּות מֵאֵין אָדָם וּמֵאֵין יֹושֵׁב וּמֵאֵין בְּהֵמָה׃

וְהִרְבֵּיתִי עֲלֵיכֶם אָדָם כָּל־בֵּית יִשְׂרָאֵל כֻּלֹּה וְנֹשְׁבוּ הֶעָרִים וְהֶחֳרָבֹות תִּבָּנֶינָה׃

וְהַיְלָדִים הָאֵלֶּה אַרְבַּעְתָּם נָתַן לָהֶם הָאֱלֹהִים מַדָּע וְהַשְׂכֵּל בְּכָל־סֵפֶר וְחָכְמָה וְדָנִיֵּאל הֵבִין בְּכָל־חָזֹון וַחֲלֹמֹות׃

עֹוד ׀ קְרָא לֵאמֹר כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאֹות עֹוד תְּפוּצֶינָה עָרַי מִטֹּוב וְנִחַם יְהוָה עֹוד אֶת־צִיֹּון וּבָחַר עֹוד בִּירוּשָׁלִָם׃ ס

בַּיֹּום הַהוּא אָשִׂים אֶת־אַלֻּפֵי יְהוּדָה כְּכִיֹּור אֵשׁ בְּעֵצִים וּכְלַפִּיד אֵשׁ בְּעָמִיר וְאָכְלוּ עַל־יָמִין וְעַל־שְׂמֹאול אֶת־כָּל־הָעַמִּים סָבִיב וְיָשְׁבָה יְרוּשָׁלִַם עֹוד תַּחְתֶּיהָ בִּירוּשָׁלִָם׃ פ

וְזֹאת ׀ תִּהְיֶה הַמַּגֵּפָה אֲשֶׁר יִגֹּף יְהוָה אֶת־כָּל־הָעַמִּים אֲשֶׁר צָבְאוּ עַל־יְרוּשָׁלִָם הָמֵק ׀ בְּשָׂרֹו וְהוּא עֹמֵד עַל־רַגְלָיו וְעֵינָיו תִּמַּקְנָה בְחֹרֵיהֶן וּלְשֹׁונֹו תִּמַּק בְּפִיהֶם׃