אולימפס השליח הקדוש

אולימפס השליח הקדוש, הנקרא גם אולמפס, נמנה עם השבעים אשר בחר בהם האדון ושלחם לבשר על מלכות האלוהים. הוא חי בדור הראשון של הכנסייה והקדיש את עצמו כליל לשירות הבשורה, ונמצא ראוי להיאבק לצד השליחים הגדולים.

הוא נזכר בכבוד בכתבי הקודש, שכן השליח המבורך פאולוס דורש בשלומו בשמו בין המאמינים אשר ברומא, באומרו: "דרשו בשלום פילולוגוס ויוליה, ניריוס ואחותו ואולמפס וכל הקדושים אשר עמהם" (אל הרומים טז 15 (Romans 16:15)). וכך נמנה עם אותה חבורה קדושה אשר קיבלה את התורה השליחית וקישטה את כנסיית רומא באמונתה.

תלמיד נאמן לשליחים הגדולים, הוא נעשה לרֵע ולחסיד של פטרוס הקדוש, מלווה אותו בעמליו ושותף לו בתלאות הבישור. עם חבריו השליחים הפיל בחוכמה את מעשי עבודת האלילים, בהרחיקו את העמים מעבודת הפסילים ובלמדו אותם להכיר את האלוהים האמיתי האחד ואת משיחו.

כאשר התלקח זעמו של הקיסר נירון על תלמידי האדון ברומא, לא נרתע שליח קדוש זה, אלא נמצא איתן עד הסוף. ביום ובשעה ממש שבהם נצלב פטרוס הקדוש, נערף ראשו של אולמפס המבורך למען שם המשיח, וכך קיבל את כתר העדות שאינו נובל יחד עם השליח הירודיון.

הכנסייה הקופטית שומרת את זכרו השליחי ביום השישי בחודש אַבּיב בין המשרתים אשר העידו על המשיח בדורות הראשונים של האמונה. יהיו נא תפילותיו ושתדלנותו עמנו. אמן.