TSK · דָּנִיֵּאל 4:30

ויהי בנסעם מקדם וימצאו בקעה בארץ שנער וישבו שם׃

והבית אשר אני בונה גדול כי גדול אלהינו מכל האלהים׃

אדם ביקר ולא יבין נמשל כבהמות נדמו׃

¶ ברכי נפשי את יהוה יהוה אלהי גדלת מאד הוד והדר לבשת׃

בא זדון ויבא קלון ואת צנועים חכמה׃

כי יאמר הלא שרי יחדו מלכים׃

בן אדם אמר לנגיד צר כה אמר אדני יהוה יען גבה לבך ותאמר אל אני מושב אלהים ישבתי בלב ימים ואתה אדם ולא אל ותתן לבך כלב אלהים׃

אנתה מלכא אלהא עליא מלכותא ורבותא ויקרא והדרה יהב לנבכדנצר אבוך׃

הנה עפלה לא ישרה נפשו בו וצדיק באמונתו יחיה׃

ובא הקרא אותך ואותו ואמר אליך פנה מקום לזה ואז תקום בכלמה לקחת את המקום האחרון׃

לכן אם תאכלו או אם תשתו או כל אשר תעשו את הכל עשו לכבוד אלהים׃

והעיר הגדולה נחלקה לשלשה חלקים ותפלנה ערי הגוים ותזכר בבל הגדולה לפני אלהים לתת לה כוס יין חמת אפו׃

ומרחוק יעמדו מפני אימת ענויה ואמרו אוי אוי לך בבל העיר הגדולה העיר החזקה כי בשעה אחת בא משפטך׃

והגוים ילכו לאורה ומלכי ארץ מביאים כבודם ותפארתם אליה׃