TSK · בְּרֵאשִׁית 2:7

בזעת אפיך תאכל לחם עד שובך אל האדמה כי ממנה לקחת כי עפר אתה ואל עפר תשוב׃

כל אשר נשמת רוח חיים באפיו מכל אשר בחרבה מתו׃

יפקד יהוה אלהי הרוחת לכל בשר איש על העדה׃

כי כל עוד נשמתי בי ורוח אלוה באפי׃

הן אני כפיך לאל מחמר קרצתי גם אני׃

כי הוא ידע יצרנו זכור כי עפר אנחנו׃

נר יהוה נשמת אדם חפש כל חדרי בטן׃

הכל הולך אל מקום אחד הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר׃

חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו כי במה נחשב הוא׃

כה אמר אדני יהוה לעצמות האלה הנה אני מביא בכם רוח וחייתם׃

¶ משא דבר יהוה על ישראל נאם יהוה נטה שמים ויסד ארץ ויצר רוח אדם בקרבו׃

גם לא ישרתוהו ידי בני אדם כאלו יצטרך לדבר כי הוא הנתן לכל חיים ונשמה וכל דבר׃

כן גם כתוב ויהי האדם הוא אדם הראשון לנפש חיה אדם האחרון לרוח מחיה׃

אבל יש לנו האוצר הזה בכלי חרש למען אשר תהיה הגבורה היתרה לאלהים ולא מאתנו׃

ועוד אם אבות בשרנו היו מיסרים אתנו ונירא מהם אף כי נכנע לפני אבי הרוחות ונחיה׃