TSK · בְּרֵאשִׁית 27:41

וַיְהִי־לִי שֹׁור וַחֲמֹור צֹאן וְעֶבֶד וְשִׁפְחָה וָאֶשְׁלְחָה לְהַגִּיד לַאדֹנִי לִמְצֹא־חֵן בְּעֵינֶיךָ׃

וַיִּגְוַע יִצְחָק וַיָּמָת וַיֵּאָסֶף אֶל־עַמָּיו זָקֵן וּשְׂבַע יָמִים וַיִּקְבְּרוּ אֹתֹו עֵשָׂו וְיַעֲקֹב בָּנָיו׃ פ

וַיֹּאמְרוּ לֹו אֶחָיו הֲמָלֹךְ תִּמְלֹךְ עָלֵינוּ אִם־מָשֹׁול תִּמְשֹׁל בָּנוּ וַיֹּוסִפוּ עֹוד שְׂנֹא אֹתֹו עַל־חֲלֹמֹתָיו וְעַל־דְּבָרָיו׃

וַיִּמְלְאוּ־לֹו אַרְבָּעִים יֹום כִּי כֵּן יִמְלְאוּ יְמֵי הַחֲנֻטִים וַיִּבְכּוּ אֹתֹו מִצְרַיִם שִׁבְעִים יֹום׃

וַיִּרְאוּ אֲחֵי־יֹוסֵף כִּי־מֵת אֲבִיהֶם וַיֹּאמְרוּ לוּ יִשְׂטְמֵנוּ יֹוסֵף וְהָשֵׁב יָשִׁיב לָנוּ אֵת כָּל־הָרָעָה אֲשֶׁר גָּמַלְנוּ אֹתֹו׃

וַיְצַו אַבְשָׁלֹום אֶת־נְעָרָיו לֵאמֹר רְאוּ נָא כְּטֹוב לֵב־אַמְנֹון בַּיַּיִן וְאָמַרְתִּי אֲלֵיכֶם הַכּוּ אֶת־אַמְנֹון וַהֲמִתֶּם אֹתֹו אַל־תִּירָאוּ הֲלֹוא כִּי אָנֹכִי צִוִּיתִי אֶתְכֶם חִזְקוּ וִהְיוּ לִבְנֵי־חָיִל׃

כְּרֵעַ־כְּאָח לִי הִתְהַלָּכְתִּי כַּאֲבֶל־אֵם קֹדֵר שַׁחֹותִי׃

טֹוב־מְעַט לַצַּדִּיק מֵהֲמֹון רְשָׁעִים רַבִּים׃

אֶשְׁפֹּךְ לְפָנָיו שִׂיחִי צָרָתִי לְפָנָיו אַגִּיד׃

כִּי רַגְלֵיהֶם לָרַע יָרוּצוּ וִימַהֲרוּ לִשְׁפָּךְ־דָּם׃

אָח נִפְשָׁע מִקִּרְיַת־עֹז [וּמְדֹונִים כ] (וּמִדְיָנִים ק) כִּבְרִיחַ אַרְמֹון׃

כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה יַעַן עֲשֹׂות אֱדֹום בִּנְקֹם נָקָם לְבֵית יְהוּדָה וַיֶּאְשְׁמוּ אָשֹׁום וְנִקְּמוּ בָהֶם׃

כֹּה אָמַר יְהוָה עַל־שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי אֱדֹום וְעַל־אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ עַל־רָדְפֹו בַחֶרֶב אָחִיו וְשִׁחֵת רַחֲמָיו וַיִּטְרֹף לָעַד אַפֹּו וְעֶבְרָתֹו שְׁמָרָה נֶצַח׃