السيرة
הקדושה ורנה נולדה למשפחה נוצרית אצילה בארץ תבאיס (תבי) שבמצרים העילית, האזור שהעניק לכנסייה כה רבים ממעניה ומנזיריה. שמהּ עצמו, כך נאמר, משמעו "הזרע הטוב" או "הפרי הטוב", ואכן גדלה מעוטרת בצניעות, בטוהר וביראת אלוהים. היא חוּנכה באמונה בידי הבישוף הקדוש כירמון (שירימון), שלימדהּ את דרך המשיח והטבילהּ, כך שמנעוריה התעטפה בחסד האדון.
ורנה הייתה קרובת משפחה של חיילי הלגיון התבאי, אותה פלוגה של חיילים נוצרים מן התבאיס שזומנו לשירות הקיסרות ונשלחו אל ארצות המערב, אל רטיה, היא שווייץ של ימינו. כמנהג, נשים אחדות ליוו את הלגיון להכין מזון ולטפל בפצועים, והקדושה ורנה המבורכת, מיומנת באומנויות הריפוי של מולדתה, הלכה ביניהן כאחות, והקדישה את ידיה למעשי חסד.
כאשר המפקד הקדוש הקדוש מאוריקיוס והקדוש ויקטור וכל חיילי הלגיון התבאי הודו במשיח וסירבו להקריב קורבן לאלילים, ונהרגו וקיבלו את כתר העדות (המרטיריות), לא שבה הקדושה ורנה אל מצרים. תחת זאת בחרה להישאר באותה ארץ נֵכר כְּגֵרה למען המשיח, וחיבקה את חיי הבדידות והנזירות. תחילה שכנה ליד העיר זולוטורן, ואחר כך במערה סמוך לעיר ציריך, מתמידה בצום, בשקידת לילה ובתפילה בלא הרף, ניזונה אך ורק מיגיע כפיה.
ממקום בדידותה יצאה לשרת את העם, שעדיין שרוי היה בחשכת האלילות. היא סעדה את החולים וחבשה את פצעיהם, ובאומץ רב טיפלה במצורעים שאחרים יראו להתקרב אליהם. היא לימדה את העם ניקיון וטיפול בגוף, והביאה אותם להכרת האל האמיתי במילותיה ובדוגמת חייה הקדושים. היא נתנה לחם לעניים ודאגה במיוחד לעלמות צעירות, הדריכה אותן בטוהר הגוף והנפש, ורבים הובאו אל המשיח על ידיה.
אלוהים פיאר את אֲמָתו בנסים רבים, והשליטים האליליים, שנבוכו ממנה, השליכוה אל הכלא. שם, כאשר נוסתה רוחהּ, נגלה אליה הקדוש מאוריקיוס וחיזקהּ באמונה, והיא נשמרה ושוחררה. לאחר שחרורה המשיכה בעמלהּ, נודדת ומלמדת ומובילה נפשות אל הטבילה, ולבסוף השתקעה בטֵנֵדוֹ, המקום הקרוי כיום צורצך (Zurzach), שם מצאה כנסייה המוקדשת לבתולה והחליטה לסיים שם את ימיה.
לאחר שהשלימה את מרוצהּ בקדושה, נחה הקדושה ורנה אל האדון בשלום ביום הרביעי לחודש תות (Thout) הקופטי. כנסייה הוקמה מעל גופתה, וזכרהּ כובד בכל ארצות שווייץ ומעבר להן מימי קדם. בשנת 1986 לספירת אדוננו הובא חלק משרידיה אל מצרים, מולדתה, וכנסייה הוקדשה על שמהּ יחד עם הקדוש מאוריקיוס. תפילותיה ושתדלנותה הקדושות תהיינה עמנו. אמן.