מרקוס הקדושהשליח
הסיפור
"ובר־נבא ושאול שבו מירושלים אחרי כַּלּוֹתם את שירותם, ויקחו אתם את יוחנן המכונה מרקוס" (מעשי השליחים 12:25 (Acts 12:25)). הוריו של הקדוש מרקוס, אביו אריסטופולוס ואמו מרים, היגרו לארץ ישראל זמן קצר לאחר הולדת הקדוש מרקוס בשל מתקפות הברברים על עירם ורכושם. הם התיישבו בקנה אשר בגליל, לא הרחק מירושלים. כמה שנים לאחר מכן נפטר אביו של הקדוש מרקוס, ופטרוס שמעון (הקדוש פטרוס), שהיה נשוי לקרובת משפחתו של אבי הקדוש מרקוס, דאג לקדוש מרקוס וראה בו בן: "הקהילה אשר בבבל, הנבחרת עמכם, שואלת לשלומכם, וכן מרקוס בני" (פטרוס א 5:13 (1 Peter 5:13)). פטרוס שמעון דאג לכך שהקדוש מרקוס יקבל חינוך טוב.
הקדוש מרקוס למד משפטים ואת מקצועות הקלאסיקה. מסורות הכנסייה אומרות שמרים, אם הקדוש מרקוס, העריצה את ישוע המשיח והלכה אחריו בכל מקום, וכי הקדוש מרקוס היה אחד המשרתים אשר שירתו במשתה בקנה אשר בגליל, שבו הפך ישוע המשיח את המים ליין: "וביום השלישי הייתה חתונה בקנה אשר בגליל... ויֵּקרא גם ישוע ותלמידיו אל החתונה... וכאשר טעם שׂר המשתה את המים שנהפכו ליין... זה היה הנס הראשון שעשה ישוע." (יוחנן 2:1-11 (John 2:1-11))
עובדות מהירות + הוא נולד בפנטפוליס או בקיירואן (כיום תוניסיה או לוב לפי מקורות אחרים) כחמש־עשרה שנה לאחר הולדת אדוננו. + הוא היה עד להטפת אדוננו בארץ ישראל וכן לעינוייו. + הוא מחבר הבשורה הקדומה ביותר שנכתבה (היא נכתבה ביוונית). + הוא היה מייסד הנצרות במצרים, או באלכסנדריה לכל הפחות. הוא הגיע לאלכסנדריה בערך בשנת 48 לספירה. הערת שוליים: לפי מקורות אחדים, הקדוש פטרוס הטיף בבבל בערך באותו זמן שהקדוש מרקוס שהה באלכסנדריה, אך הוא התרכז ביהודי בבל (עיר ליד ממפיס, קהיר של ימינו).
+ הוא נהרג על קדושת השם בשנת 68 לספירה, כאשר עובדי האלילים של סרפיס (סרפיון־אביס, האל המצרי־יווני) קשרו אותו לזנב סוס וגררו אותו ברחובות רובע בּוֹקַלְיָה שבאלכסנדריה במשך יומיים עד שגופו נקרע לגזרים. + הכנסייה חוגגת את מות הקדושים שלו ב־8 במאי בכל שנה. + ראשו שמור בכנסייה הקרויה על שמו באלכסנדריה, וחלקים משרידיו שמורים בקתדרלת מרקוס הקדוש בקהיר. שאר שרידיו שמורים בקתדרלת סן מרקו בוונציה שבאיטליה. + מתאריו: המבשר, השליח, העֵד והקדוש המעונה.
מכריז האמונה הנוצרית באפריקה הקדוש מרקוס היה יליד מחוז לוב שבצפון אפריקה. הוא נולד בעיר קיריני שבפנטפוליס, החלק המערבי של לוב, ממערב לגבול מצרים. הקדוש מרקוס נולד להורים יהודים מספר שנים לאחר הולדת אדוננו ומושיענו ישוע המשיח. שמו המקורי היה יוחנן וכינויו מרקוס: "וכאשר שב (פטרוס) אל עצמו... בא {פטרוס} אל בית מרים אם יוחנן המכונה מרקוס, אשר רבים נקהלו שם והתפללו" (מעשי השליחים 12:11-12 (Acts 12:11-12)); וכן "בר־נבא יָעַץ לקחת אתם את יוחנן המכונה מרקוס" (מעשי השליחים 15:37 (Acts 15:37));
"ובר־נבא ושאול שבו מירושלים אחרי כַּלּוֹתם את שירותם, ויקחו אתם את יוחנן המכונה מרקוס" (מעשי השליחים 12:25 (Acts 12:25)). הוריו של הקדוש מרקוס, אביו אריסטופולוס ואמו מרים, היגרו לארץ ישראל זמן קצר לאחר הולדת הקדוש מרקוס בשל מתקפות הברברים על עירם ורכושם. הם התיישבו בקנה אשר בגליל, לא הרחק מירושלים. כמה שנים לאחר מכן נפטר אביו של הקדוש מרקוס, ופטרוס שמעון (הקדוש פטרוס), שהיה נשוי לקרובת משפחתו של אבי הקדוש מרקוס, דאג לקדוש מרקוס וראה בו בן: "הקהילה אשר בבבל, הנבחרת עמכם, שואלת לשלומכם, וכן מרקוס בני" (פטרוס א 5:13 (1 Peter 5:13)). פטרוס שמעון דאג לכך שהקדוש מרקוס יקבל חינוך טוב.
הקדוש מרקוס למד משפטים ואת מקצועות הקלאסיקה. מסורות הכנסייה אומרות שמרים, אם הקדוש מרקוס, העריצה את ישוע המשיח והלכה אחריו בכל מקום, וכי הקדוש מרקוס היה אחד המשרתים אשר שירתו במשתה בקנה אשר בגליל, שבו הפך ישוע המשיח את המים ליין: "וביום השלישי הייתה חתונה בקנה אשר בגליל... ויֵּקרא גם ישוע ותלמידיו אל החתונה... וכאשר טעם שׂר המשתה את המים שנהפכו ליין... זה היה הנס הראשון שעשה ישוע." (יוחנן 2:1-11 (John 2:1-11)) עובדות מהירות + הוא נולד בפנטפוליס או בקיירואן (כיום תוניסיה או לוב לפי מקורות אחרים) כחמש־עשרה שנה לאחר הולדת אדוננו. + הוא היה עד להטפת אדוננו בארץ ישראל וכן לעינוייו.
+ הוא מחבר הבשורה הקדומה ביותר שנכתבה (היא נכתבה ביוונית). + הוא היה מייסד הנצרות במצרים, או באלכסנדריה לכל הפחות. הוא הגיע לאלכסנדריה בערך בשנת 48 לספירה. הערת שוליים: לפי מקורות אחדים, הקדוש פטרוס הטיף בבבל בערך באותו זמן שהקדוש מרקוס שהה באלכסנדריה, אך הוא התרכז ביהודי בבל (עיר ליד ממפיס, קהיר של ימינו). + הוא נהרג על קדושת השם בשנת 68 לספירה, כאשר עובדי האלילים של סרפיס (סרפיון־אביס, האל המצרי־יווני) קשרו אותו לזנב סוס וגררו אותו ברחובות רובע בוקליה שבאלכסנדריה במשך יומיים עד שגופו נקרע לגזרים. + הכנסייה חוגגת את מות הקדושים שלו ב־8 במאי בכל שנה.
+ ראשו שמור בכנסייה הקרויה על שמו באלכסנדריה, וחלקים משרידיו שמורים בקתדרלת מרקוס הקדוש בקהיר. שאר שרידיו שמורים בקתדרלת סן מרקו בוונציה שבאיטליה. + מתאריו: המבשר, השליח, העֵד והקדוש המעונה.
